ריגול שיטתי של המשטר הציוני אחר אזרחי השטחים הכבושים

אחת הבעיות בחברה המשטר הציוני היא הפרת זכויות האזרח באמצעות שימוש בכלי ריגול סייבר על ידי ארגונים ממלכתיים באמתלה של לחימה בטרור.

אז הודיע ​​איגוד האינטרנט המשטר הציוני כי מוסדות רשמיים בישראל משתמשים בכלי סייבר נגד אזרחים, מה שמוביל לפרת בזכויות האזרח, מוסדות אלו כוללים את המשטרה, צה"ל, ארגונים במערכת הביטחון, רשות מיסים והרשות להגנת הפרטיות.

למרות זאת שהדוח לא קובע במפורש שימוש באפפ סייפן על ידי המשטרה שהיא גרסה מתוקנת של פגסוס, אינו חוקי, אבל מדגישה כי האפפ נעשה וכן קובעת כי חשוב להבין שתפקוד "האזנת סתר" באמצעי תקשורת נכלל במכלול עבירות פליליות על פי חוק.

בשנים האלה הוצאו לסמארטפונים עשרות אלפי צווי חיפוש במשטר הציוני, גם על פי דוח זה מדי שנה יוצאים יותר מ-20 אלף מכתבים המאפשרים לרשויות חיפוש במחשבים, כולל סמארטפונים, המספר הזה היה 24 אלף מוקרה בשנת 2019 לבדה, בנוסף רק 0.7 נדחו אחוז מהבקשות שהוגשה על ידי המשטרה בשנת 2020 למתן צווים לפי חוק האזנות סתר, כלומר 26 מוקרה מתוך 3,692 בקשות, גם נתון מדאיג יותר נרשם בשנת 2021 ורק 9 מוקרה לא התקבלו מתוך 3,359 בקשות שנשלחו להאזנת סתר.

מהצד השני לעיתים המשטרה משתמשת בכלי ריגול כדי לפרוץ לטלפון הסלולרי של אזרחים ללא צו חוקי ורק על סמך הסכמת הנאשם.

גם בינואר 2022, עיתונאי אתר קלקליסט טען כי המשטרה משתמשת באפפ כדי לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים בשמטר הציוני שאינם עבריינים או חשודים, בשמטר עושים אפילו בלי צו חיפוש או האזנת סתר.

בשנים האחרונות, ביקשה משטרת המשטר הציוני מחברות ISP לשלב מערכת נוספת ברשתות שלהן על מנת לעקוב אחר פעילות האזרחים באינטרנט, כדי שמאפשר להפנות נתוני משתמשים ספציפיים למערכת הנשלטת על ידי המשטרה.

לכן פעילותם של אנשים מסוימים - בין אם מדובר בפעילות מחשב או סלפון- מועברת למערכת המעקבים של משטרת המשטר הציוני ללא ידיעתם, כך שהמשטרה יכולה לעקוב ביעילות אחר הפעילות המקוונת של כל אנשים במשטר הציוני.

בנוסף, המשטרה ציתתה לטלפונים של אזרחי הציוני וראשי ערים באמצעות אפפ פגסוס, אבל לאחר חשיפת העניין הזה, הכריזו שלטונות המשטר הציוני על השימוש האפפ הריגולי שהוא חוקי.

למעשה, המשטר הציוני נוקט באמצעי אבטחה מיוחדים כדי להגן על עצמו כי הוא תמיד בסכנת קריסה וזה הסיבת ריגול ופרת בפרטיות אזרחיו. ארגון שירות הביטחון הכללי של המרחב הציוני המכונה שב"כ, כבר פרה בפרטיות תושבי השטחים במשך שנים. לפי חוק שב"כ שמיושם מלפני 20 שנים, בנוסף להאזנה לשיחות, נדרש כל ארגוני התקשורת לאסוף מידע על עובדיהם ולהעלותו למאגר שב"כ.

 חוק שב"כ שאושר מדגיש כי פעולתו של הארגון חסויה ואין להעמיד אותה לרשות הציבור.בסעיף 11 לחוק חברות תקשורת במשטר הציוני מחויבות להודיע ​​לשב"כ על המידע המבוקש על ידי הארגון. על פי החוק, החלטות ראש שב"כ וראש הממשלה אינן ניתנות להפרה על ידי בית המשפט העליון, והחוק אינו מקנה לבג"ץ בעניין זה. למרות זאת שמירה על פרטיות ושמירה על סודיות מקורות, היא חלק מההיבטים של עבודות כמו עיתונות ולפעמים המידע והדיווחים שמפרסמים עיתונאים מעמידים את הממשלה של המשטר הציוני במצב קשה.

בימים האלה אחד האתגרים החשובים ביותר של מתנגדי הממשלה הימנית של נתניהו הוא החשש מהגבלת זכויות האזרחות.

יהודים שמאלנים וחילונים חוששים הממשלה של נתניהו יגביל את הזכויות המקובלות של אזרחים בהלכה. מהצד השני יצירת השערה זו לפיה שר אחד כמו בן גביר, השר לביטחון הלאמי, כדי לשפר את מעמדו, עושה פיתוח אמצעים חוץ-משפטיים בתחום הריגול אחרי אזרחים מתוך הצדקה להתעמת עם פעולות התאבדות פלסטיניות", המאמצים של בן גביר עשוי להגביר את למחאות הקיימות במשטר הזה.

חייב לומר שבן גביר הצליח להשיג קולות משמעותיים, דרך הצדקה על יד אבטחה והבטחה לחזק, הוא גם גרם לדאוג ליהודים חילונים מתגובת המוסלמים בעליותו להר הבית, אז אחרי שני אירועי התאבדות ביומיים שבהם נהרגו לפחות 10 ציוניים הגבירו את הלחץ על בן גביר לקיים את הבטחותיו.

לכן נושא הריגול יכול ליצור דאגה חדשה בקהילת היהודיים החילוניים ובין המתנגדים לנתניהו, שכולהם המוחים בכל שבוע בקבוצות כמה אלפי אנשים.

בעט: חכימה זעים באשי