משטר הציוני, לא מסוגל לשלוט בתימן

התימנים, שבימים האלה היו אחת מהחוליות החזקות של ציר המוקאוומה, הם הצליחו להציג התגבשות חדשה של המוקאוומה וע"י הטלת מהלומות קשות על ישראל במהלך מלחמת סערת אל-אקצא, הם הפכו לאיום רציני להמשך הישרדותה של ישראל.

פעולות הקואליציה העברית-ערבית-מערבית לשלוט ולשבור את תפקידה של החזית התימנית במהלך מלחמת סערת אל-אקצא הפכו למרכיב חשוב במשוואות הסכסוך הנוכחי, בגלל שהכוחות המזוינים של תימן, לאחר ביצוע מספר מבצעים בים האדום ובמיצר באב אל-מנדב, הם הפכו לשחקן חיוני, וזה אומר כי הקואליציה המוזכרת לא הצליחה להחליש את רצון ציר המוקאוומה.[1]

למעשה בחודשים האחרונים המבצעים הצבאיים המוצלחים של צבא תימן בים האדום גרמו לכך שהקואליציה האמריקנית ובעלות ברית אחרות של ישראל לא יכלו לסבול ולכן הן מחפשות אסטרטגיה אחרת כדי למנוע את כוחם הגובר של התימנים.

עם כל זאת, פקידי אנסארולה, באמונה איתנה, לא רק תוקפים את מטרותיה של אמריקה ומשטר האפרטהייד של ישראל, ומתעלמים מאיומיהם ברציפות וברצף, אלה מאיימים אותם ומבצעים את איומיהם.

המשטר הישראלי יחד עם ארה"ב ובריטניה, תמיד ניסה להתמודד עם פעולותיה של תימן, וכך הוא תקף את התשתית של המדינה בפיגועים שונים. ויש לציין כי התמקפות בתשתיות קריטיות היא חלק ממדיניות ההסלמה המתמשכת של ארה"ב והמשטר הישראלי בתימן. בתקיפה האחרונה, מטוסי הקרב של ישראל תקפו את התחנה המרכזית של ראס אל-קת'יב בצפון מחוז אל-חודיידה בתימן ע"י חמש תקיפות אוויריות ופגעו בשדה התעופה ובתחנת החשמל של המדינה הזו.

לאחר מכן מוחמד עבד א-סלאם, הדובר הרשמי של אנסארולה, גינה את הפגיעה בנמל התעופה הבינלאומי צנעא ותשתיות אזרחיות אחרות וראה בכך פשע ציוני נגד כל תושבי תימן. הוא ציין כי אם האויב הציוני חושב שפשעו ימנע מתימן לתמוך בעזה, הוא הוזה ותימן לא תוותר על העקרונות הדתיים וההומניטריים שלה.[2]

אחרי מספר שעות של המתקפה הציונית על התשתית התימנית, בתגובה למתקפה, תקפו התימנים את נמל התעופה בן-גוריון באזור יפו הכבושה ע"י טיל בליסטי היפרסוני של פלסטין ה-2, והכוחות המזוינים של תימן הודיעות ​​בהודעה כי התקפה של ישראל על התשתית האזרחיים בצנעא ובאל-חודיידה תגביר את הנחישות של העם התימני לתמוך בעם הפלסטיני. יש לנו את היכולת להרחיב את בנק היעדים בפלסטין הכבושה כך שיכלול מתקנים קריטיים יותר של האויב הציוני. הפעולה שלנו לא תיפסק עד שתופסק התוקפנות נגד עזה והסרת המצור.

יש לומר שהמשטר הציוני אין לה כוח כדי לעצור את תמיכת החזית התימנית מעזה, וההתקפות של ישראל ושל ארה"ב נגד תימן והתשתיות והמתקנים האזרחיים שלה, במעשה ההתקפות האלה מוכיחות בחוסר יכולתו של המשטר הישראלי לעצור את תמיכתה המתמשכת תומיכת של חזית תימן מרצועת עזה. כיום הטילים האולטראסוניים והמל"טים של תימן הפכו לנקודת התורפה של המשטר הציוני אחרי תחילת פלישתו לרצועת עזה, במיוחד לאחר שהרחיב את היקף השטחים הגיאוגרפיים בעומק פלסטין הכבושה והתהליך הזה גרם למלחמת התשה נגד ישראל.

כעת, אחרי הצלחת חזית התימנית בהטלת סגר ימי על ישראל שהוביל לסגירת נמל אילת בדרום פלסטין הכבושה. השפעות חזית התימנית והמשכת התקפותיה על המשטר הציוני, הביאו להחמרת חוסר היציבות הכלכלית בתוך ישראל והאפילו על כלכלת המשטר הזה.[3]

לכן, יש אפשרות שחוסר היכולת להכיל את תימן יוביל בסופו של דבר את המדינות המערביים ואת המשטר הציוני למסקנה שהם יאמצו את מדיניות הטרור הרגילה שלהם כלפי תימן ויכריזו על כך בפומבי. נושא שהוכרז על ידי שלטונות המשטר הציוני בשבועות האחרונים. ברקע, צפוי שהמערב והמשטר הציוני עשויים ללכת על חיסולים סמליים, כמו במקרים דומים, כמו יחיא סריע שהוא סמל של הפעולות הצבאיות של ממשלת צנעא, ההתנקשות שלו אחת מהאפשרויות המרכזיות. ייתכן גם שכמה יועצים איראנים מפורסמים בתימן נמנים עם יעדי ההתנקשות, ולבסוף, ההתנקשות של מנהיג אנסארולה עשויה להיות על סדר היום של המשטר הציוני.

צריך להזכיר שהאתגר העיקרי של ישראל בכיוון, הוא היעדר ידע מלא על מבנה אנסארולה ודרגות הפיקוד שלו ודמויות המפתח שלו (בניגוד לחיזבאללה), נושא שמוביל גם במקרה חיסול של כמה מפקדים לא תהיה השפעה מיוחדת על אופן פעולתו של אנסארולה, ולהפך, החיסולים יצדיקו פעולות חמורות יותר מצד תימן.

ברור שגורמים כמו המרחק, חוסר המידע, היעדר מטרות זמינות ונחרצות, חוסר הידע על המבנה של אנסארולה, מורכבות הגיאוגרפיה של האזורים שבשליטת ממשלת צנעא, גרמו לבלבול לישראל ולתומכיו, ולכך התנאים האלה גרמו שהציונים צריכים להודות בעובדה שההרתעה נגד התימנים היא חסרת טעם. ברקע אומר ערן אורטל, אלוף בכוחות המילואים של המשטר הציוני: אי אפשר להביס את התימנים בתקיפות אוויריות, וזה מצריך פעולות קרקעיות, שישראל לא מסוגלת להן".[4]