עוד מעט אהיה בן 18 אעזוב מכאן

הם בני 12 עד 17, ממשפחות שהיגרו מברית המועצות לשעבר לשטחים הכבושים. הם סופרים את הרגעים הולדתם ה-18 שמאפשר להם להיגשם חלום אחד: הגירה משטחים הכבושים. הסטטיסטיקה הזכירו כי הגירה הוא החלום של 54% מבני הנוער הציוני. 

אנשים שבגיל 18 עד 34 אינם סומכים על ממשלת הציוני וחצי מהם אומרים לעצמם: "דור חסר מזל". הם אומרים שישראל היא תחנת מעבר עבורנו, במיוחד יהודים ממוצא רוסי שעדיין מתעקשים לשמור על תרבותם ואפילו לא רוצים ללמוד עברית.

לכמעט מחצית מהצעירים בישראל המצב הכלכלי ורמת החיים הגבוהה חשוב מאוד, ולאחר מכן גיבוש משפחה וחיסכון לגיל מבוגר, במיוחד באזורי שוליים שבהם האפליה גוברת.

עבור ילדי מהגרי הדורות הקודמים, תמיד יש את העמימות הזו, מדוע עלינו לפלסטין?! כי אין כאן תעסוקה בת קיימא ואין עתיד! האפליה משתוללת והכל זמני.