חרדים, מיעוט קטן עם סבל רב למשטר הציוני

חרדים או יהדים אורתודוקסים הם הענף הפונדמנטליסטי של היהדות. הם מאמינים שאמונותיהם נגזרות ישירות ממשה ומהתורה שהתגלתה לו בסיני. חרדים מאמינים בהפרדה מגדרית מוחלטת. לטענתם, נשים צריכות ללבוש בגדים בלבוש מלא ולשבת או לעמוד בנפרד מגברים במקומות ציבוריים.

גברים חרדים לובשים חולצות לבנות, מכנסיים שחורים, מעילים שחורים ארוכים וכובעים שחורים, תלבושת שמגיעה מיהודים ברוסיה ובפולין במאה ה-18. נשים מתלבשות באופן שהמרפקים והברכיים שלהן מכוסים. נשים נשואות רבות חובשות פאות כדי להסתיר את שיערן הטבעי. חרדים מעדיפים לגור בערים בהן האוכלוסייה היא חרדית או בשכונות ואזורי ערים בהם מתגוררת האוכלוסייה החרדית באורח חיים דומה.

החרדים נחשבים לאחד המיעוטים העיקרים במשטר הציוני, שהם בעייתיים עבור המשטר הציוני במקרים רבים בשל אורח חייהם. למרות שהמיעוט זה אינו ברוב כעת, אבל יש חשש במשטר הציוני שאם אוכלוסיית המיעוט הזה תגדל, אילו השלכות יחכו למשטר הציוני? הבעיה בעניין הוא חוזרת לאופי היחס וההתנהגות של החרדים, עלולה להוות גורם חמור לשבר במשטר הציוני.

כעת החרדים בישראל מהווים רק 13% מאוכלוסיית המשטר הציוני, אולם קצב גידול אוכלוסייתם גבוה פי שניים מהאוכלוסייה החילונית במשטר הציוני בשל שיעור הפריון הגבוה וגיל הנישואין הנמוך, וזה צפוי לאחר 16 שנים, אוכלוסייתם תוכפל.

באתר גאלופס נכתב בעניין זה: הצפי הוא שעם הגידול הטבעי של האוכלוסייה בציבור החרדי, החרדים יהפכו בתוך 20 שנה לחמישית מאוכלוסיית ישראל וכמעט שליש מאוכלוסיית ישראל תוך 40 שנה.כך תהפוך העדה החרדית למיעוט הגדול בישראל, אפילו גדול מהציבור הערבי.

אחת הבעיות העיקרית במשטר הציוני היא סוגיית השסע החברתי, שהציונים נאבקו בו מאז ומתמיד. המשטר הציוני, כישות פיקטיבית ולא היסטורית, מורכב ממספר רב של קבוצות מהגרים ממקומות שונים בעולם. לפיכך, הפער החברתי וההבדלים בין קבוצות שונות של מהגרים לשטחים הכבושים הוא נושא הנחשב כאיום פוטנציאלי במשטר הציוני. בינתיים, המיעוט החרדי, על עמדותיו והשקפותיו המיוחדות, יכול להיות אחד הגורמים המרכזיים ליצירת פער חברתי בשטחים הכבושים.

החרדים רוצים להקים ממשלה על בסיס גזע ויהדות. מאפייני ההתנהגות המיוחדים שלהם גרמו להם ללמוד בבתי ספר נפרדים מיהודים אחרים הנמצאים בשטחים הכבושים. הם תמיד נגד השלום עם הפלסטינים והנושא של הקמת שתי מדינות, כמו גם היווצרות של משהו שנקרא "ישראל הדמוקרטית".

 סוג התרבות והאמונות שלהם הוא כזה שהציבור החרדי מצא תיחום חזק ונועז עם שאר תושבי השטחים הכבושים. אין להם קשר למרכזי החינוך וההכשרה של המשטר הציוני, שבהם הם מנסים ללמד ילדים את הזהות הישראלית, ולכן הם נפרדים מהזהות שהמשטר הציוני מנסה להרחיב ולמסד. כמו כן, פטור שלהם משירות צבאי הוא גורם נוסף שגרם להם לא להשתלב במבנה האוכלוסייה של השטחים הכבושים. כל הגורמים הללו מראים שאם האוכלוסייה החרדית תגדל ותהיה לה השפעה מרבית על קביעת המדיניות, עלינו להיות עדים למשהו שונה מישראל של היום.

דוגמה לכך ניתן לראות היום. ממשלת הימין של בנימין נתניהו, שהתחברה לתנועות חרדיות כדי לנצח בבחירות, נתקעת כעת בדרישות ובכפייה שלהן. בין המקרים הללו ניתן לציין את סוגיית העברת "משירת צבאי", שעליו איימו ראשי התנועות החרדיות על ממשלת נתניהו, שאם לא יתקבל בישיבת החורף, יעזבו את הקואליציה הפוליטית ויגרמו לפירוק הממשלה. מוקדם יותר דווח בתקשורת הציונית כי תנועות חרדיות, חברי כנסת המשטר הציוני, איימו כי לא יצביעו בעד אישור התקציב בכנסת אם לא יקבלו חלק נוסף בתקציב לחינוך חרדים.

בהתחשב בסבל שספגו החרדים למשטר הציוני עד כה, גידול אוכלוסייתם בשנים הקרובות ושינוי המבנה הדמוגרפי בשטחים הכבושים כלפי העדה החרדית מדאיגים את הציונים.