הכלכלנית הראשית חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל

תחזית קודרת עבור הכלכלה הישראלית: הכלכלנית הראשית חותכת את תחזית הצמיחה ל-2023 ב-0.3%, ואת תחזית הצמיחה ל-2024 ב-0.1%. הכלכלנית מזהירה גם מפני ירידה של 16 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה בשנתיים הקרובות - וכל זה בתרחיש כלכלי 'אופטימי' שבו המהפכה המשפטית לא תיכנס לתוקף. גורמים באוצר מסרו: "תמונת המצב היא שונה מזו שהצגנו בתכנון התקציב בינואר, והיה חשוב שהשרים וחברי הכנסת יחשפו למידע העדכני לפני אישורו".

הגרסה ה"אופטימית": עלייה בתחזית האינפלציה וירידה בהכנסות המדינה

במסמך מזהירה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, שצפויה לסיים את תפקידה בסוף החודש, כי הנתונים האלה הם עוד גירסה אופטימית, ויש להיערך למצב גרוע יותר: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה, וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה. חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה". בשיחה עם כתבים, בכירים באוצר חיזקו את הדברים, והבהירו: "אנחנו נמצאים בתקופה של המון חוסר ודאות גלובאלי ומקומי, ותחזית ההכנסות והצמיחה עלולה לרדת למטה. מקבלי ההחלטות צריכים להיערך לזה".

בסקירה מדגישה גרינברג כי השלכות המהפכה המשפטית, אם תתממש, עוד לא נלקחו בחשבון בחישוב התחזית החדשה. זו מתבססת בינתיים על נתוני המקרו העולמיים, ועל 'חוסר הודאות' שפשטה בחודשים האחרונים בשוק ההון הישראלי: "עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית, וכן אי הוודאות במשק המקומי בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק".

במסגרת העדכון, הכלכלנית מורידה את תחזית הצמיחה ל-2023 ל-2.7%, ואת תחזית הצמיחה ל-2024 ל-3.1%. הכלכלנית מורידה גם את תחזית האינפלציה, וצופה שבחודש דצמבר זו תעמוד על 3.2%. קצב האינפלציה צפוי 'לחזור לתלם' רק בשנת 2024, וגם אז ישהה בחלק העליון של טווח היעד של בנק ישראל.

תוך פחות מחצי שנה - התחזית נחתכה בכ-5 מיליארד שקלים

תוך פחות מחצי שנה, נאלצה הכלכלנית הראשית לחתוך את תחזית הכנסות המדינה לשנת 2023 בכ-5 מיליארד שקלים, מה שמשקף ירידת תוצר של כ-0.3% לעומת התחזית שהוכנה בחודש ינואר. התחזית לשנת 2024 כוללת ירידה של כ-11 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה. את התחזית עדכנה הכלכלנית ברקע תמונת המאקרו, והירידה בהכנסות ממסים שהתקבלו עד חודש אפריל.

באוצר הסבירו כי לקחו בחשבון גם בתחזית הקודמת האטה כלכלית וקיפאון בנדל"ן, אך לא חזו את ההיקף המלא של אותה האטה, וכעת נדרשו לעדכן את החזית. המספרים האלה משמעותיים, מאחר שמגבלת ההוצאה שנקבעה בתקציב, מבתססת על תחזית הכנסות 'נדיבה' יותר, שהוצגה בינואר. "חשוב לנו שיהיו בפני הממשלה והכנסת הנתונים המעודכנים ביותר, יש כאן שינוי מאוד מאוד עמוק", הבהירו באוצר, "כשהדיונים על ההוצאה הולכים להסתיים, חשוב שיראו את צד ההכנסה והסיכונים הרבים שיש".

"מרבית הסיכונים לתחזית - כלפי מטה"

אז מה עלול למשוך את התחזית כלפי מטה? הכלכלנית הראשית מסמנת את המהפכה במערכת המשפט כסיכון מרכזי עבור הכלכלה הישראלית. "ככל שהרפורמה תיתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה, ובפרט במערכת המשפט, הדבר צפוי לפגוע משמעותית בצמיחה ובפעילות הכלכלית במשק", כותבת גרינברג. הכלכלנית מזכירה במסמך את הורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות מודי'ס, ואת המסמך שהיא עצמה חיברה עבור משרד האוצר בחודש מרץ, שהציג תחזית של ירידת צמיחה דרמטית בתרחיש שבו הרפורמה תעבור כלשונה.

במהלך הסקירה, הכלכלנית מתייחסת גם להשלכות שכבר נראו בשטח בעקבות חוסר הוודאות, כמו לדגומה העלייה בפרמיית הסיכון: "העלייה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי בחודשים האחרונים פוגעת באטרקטיביות של ההשקעות. על פי הנתונים הידועים לנו כעת, ההשקעות של קרנות הון-סיכון נמצאות בירידה מתמדת, וכעת בתרחיש הבסיס אנו צופים כי יגיעו לרמות טרום משבר הקורונה", כותבת הכלכלנית.

בנוסף, מסמנת הכלכלנית את המלחמה במזרח אירופה ואת המיתון הצפוי במדינות המערב כגורם שלילי עבור הכלכלה הישראלית. גם הכספים הקואליציוניים של הממשלה, שכוללים הגדלת קצבאות אברכים ומתן סיוע לרכישת מזון ללא תמריצים לעבודה, יפגעו בצמיחה הישראלית לדברי הכלכלנית.

בטווח הרחוק יותר, גרינברג מודאגת גם מהגדלת תקציב מוסדות הפטור, כפי שנעשה במסגרת הכספים הקואליציוניים. "הגדלת התקציב צפויה להסיט תלמידים למוסדות שמלמדים ליבה בהיקפים נמוכים, או שלא מלמדים אותה כלל, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה הרלוונטיות לשוק העבודה אצל תלמידים חרדים, ולהשפיע באופן שלילי על השתתפותם בשוק העבודה".

קיפאון בצמיחה - הישראלים סוגרים את הארנק
נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2023 מלמדים על קיפאון בכלכלה הישראלית. בחודשים ינואר עד מרץ צמחה הכלכלה בקצב של 2.5%, אל מול צמיחה של 2.4% בגודל האוכלוסיה - כלומר כמעט ללא שינוי. במקביל, הנתונים מראים על ירידה של 1.7% בהוצאה על הצריכה הפרטית - התנהגות שמלמדת על המעמסה של 'עול הריבית' על משקי הבית.

בסך הכל, נתוני ההוצאה והצריכה הם נתונים שמאפיינים תקופות מיתון. עליות הריבית ייקרו משמעותית את המשכנתאות וההלוואות, ומשקי הבית נאלצו לצמצם משמעותית את ההוצאות. המשק נערך לירידה משמעותית נוספת בנתון זה, ועדות לכך ניתן לראות בירידה של כ-5.8% בייבוא סחורות ושירותים - הספקים נערכים לכך שהצרכן הישראלי ישאיר את הארנק סגור בחודשים הקרובים.

אז למה בכל זאת הכלכלה לא נכנסה למיתון? ההשקעות עדיין מושכות את הכלכלה הישראלית כלפי מעלה, בעיקר השקעות בחברות טכנולוגיה וייצוא שירותי טכנולוגיה. עם זאת, הקיטון המשמעותי בהשקעות בהיי-טק הישראלי, מסיבות גלובליות ומקומיות, צפויות להשתקף גם בנתוני הצמיחה ברבעון הבא. מרבית התרומה של ענף ההייטק לתוצר מגיעה ממשכורות, ולוקח זמן עד שהירידה בהשקעות מתרגמת לפיטורים וצמצום במשכורות.

בשוק צופים כי נתוני הרבעון הבא כבר יראו סימנים ראשונים של מיתון. נתוני הצריכה צפויים להמשיך ולרדת, לאור סביבת הריבית הגבוהה. במקביל, הירידה בהשקעות בחברות ההייטק צפויה להתחיל ולהשתקף בנתוני התוצר. בשילוב הגורמים, הכלכלה הישראלית עשויה להתכווץ.