איראן, הלב הפועם של ציר מוקאוומה

המהפכה האסלאמית באיראן התרחשה בזמן שהתנועות המתקדמות ביותר והמנהיגים המהפכניים החלוציים ביותר הלכו בנתיב הרעיונות של הגוש המזרחי, כלומר האסכולה המרקסיסטית. גם תנועות השחרור בפלסטין הושפעו מהאידיאולוגיה המרקסיסטית  ולמרות כל המאמצים מאבקי העם הפלסטיני כדי לשחרר את ארצם מציפורני המשטר הציוני, למרות כל המאמצים לא צלחו.

כתוצאה מהשפעת המהפכה האסלאמית של איראן על העם הפלסטיני, דעכו הנטיות השמאלניות והמרקסיסטיות בקרב הקבוצות המיליטנטיות הפלסטיניות, והמסגדים והמנהיגים הדתיים כבר נהנו ממעמד מיוחד וכוח ההתגייסות שלהם הוביל להיווצרות האינתיפאדה הפלסטינית.

העם המוסלמי של איראן, שהרס את הבסיס החזק ביותר של יהירות עולמית ושל המשטר הציוני, גרם לעם הפלסטיני לקוות לקבל את זכויותיו האבודות. ההכרזה על יום השישי האחרון בחודש הרמדאן הקדוש על ידי האימאם חומייני כיום קודס הייתה אחת התמיכה וההשפעות ההיסטוריות ביותר של המהפכה האסלאמית על המאבק וההתנגדות של פלסטין. 

השןוהיד ד"ר פתחי שקאקי, המזכ"ל ומייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי בפלסטין, אמר על הנושא: "שום דבר לא יכול לרגש את האומה הפלסטינית, לעורר את רגשותיה ולהחיות תקווה בליבם כמו המהפכה של האימאם חומייני. אחרי ניצחון המהפכה האסלאמית, התעשתנו והבנו שאפשר להביס גם את אמריקה וישראל. אנו הבנו שיכולים ליצור ניסים בהשראת הדת האסלאמית, וכך אומת המוג'אהיד שלנו בפלסטין מעריכה את המהפכה האסלאמית והרפובליקה האסלאמית ורואה באימאם חומייני כאחד המנהיגים הנצחיים של ההיסטוריה האסלאמית." 

החוקה של הרפובליקה האסלאמית של איראן רואה בשגשוג ובאושר של כל בני האדם את מטרתה ורואה עצמה מחויבת להגן על זכויותיהם של כל בני האדם, במיוחד המוסלמים והמדוכאים בעולם. תמיכה בזכויותיהם של כל בני האדם, במיוחד המדוכאים, המקופחים והמדוכאים, היא חובה בסיסית לכל המוסלמים מנקודת המבט של האיסלאם. מוסלמים אינם יכולים להיות אדישים לשגשוג, לאושר ולזכויותיהם של אנשים אחרים, כי פילנתרופיה ותמיכה בעקרונות ובערכים אנושיים ומאמצים להגשמת אידיאלים אנושיים משותפים ולבסוף תמיכה בצדק, חופש, עצמאות, שלום וביטחון הם בין התורות הברורות והברורות של האיסלאם.

אחד הסעיפים החשובים בחוקת איראן הוא תמיכה בתנועות שחרור, לפני המהפכה האסלאמית של איראן, תנועות כאלה, במיוחד תנועות בעלות אופי דתי, לא היו קיימות או שפעילותן לא הייתה משמעותית, תנועות אלו לא הייתה תמיכת ממשלות וארגונים בינלאומיים, וגם אם מעצמות גדולות תמכו בתנועות אלה, זה היה רק למען האינטרסים שלהן, אבל אחרי המהפכה האסלאמית של איראן, מדינת הרפובליקה האסלאמית ניסתה לתמוך בהם וליצור איתם מערכת יחסים רצינית. 

לכן יש לומר שציר המוקאוומה התחיל בשימוש במחשבותיו של האימאם חומייני במזרח התיכון ובביירות, וכיום הוא יצא לפועל בהדרכת איראן וחיילי ההתנגדות בבגדד, דמשק, מנאמה, צנעא, ופלסטין.

כיום, הנושא הפלסטיני נחשב לאחד האתגרים המרכזיים ביותר של מדיניות החוץ של היהירות העולמית. בינתיים, הדור החדש של פלסטין לא רק סירב להיות מושפל, אלא על ידי פנייה למחשבה ולמניעים של המוקאוומה, היצמדות לאמונה דתית וכניסה לתחום הג'יהאד, הם קבעו את נחישותם להתמיד ולקום ולהתעמת עם התוקפים הציוניים דוגמה , כך שבקרב סופת אל-אקצא, העולם נדהם מההתקדמות הזו.

תפקידה המרכזי של איראן בחזית המוקאוומה חשוב בתקופות משבר כמו מלחמה, התקפות טרור והתקוממויות. איראן כלב הפועם של ציר המוקאוומה במצבים קריטיים, ותמיד תמכה ותמכה בהגנה הלגיטימית של הפלסטינים מהשטחים הכבושים על ידי שמירת כבוד לעצמאות הקבוצות הפלסטיניות בקבלת ההחלטות, במידה שלאחרונה, בתגובה להודעות החוזרות ונשנות של ארצות הברית על ההתפתחויות באזור, היא ענתה בצורה ברורה: קבוצות המוקאוומה באזור פועלות באופן עצמאי ואינן כפופות לפקודותיה של טהרן בנוגע להחלטותיהן, כפי שקרב סופת אל-אקצא תוכננה ובוצעה באופן פנימי על ידי כוחות המוקאוומה הפלסטיניים ללא תמיכת איראן, לכן איראן אינה מקבלת החלטות עבור קבוצות התנגדות באזור.

עם המשך המלחמה והמצור על תושבי עזה, ניכרים סימנים לפתיחת חזיתות חדשות באזור. אם האמריקנים טוענים שהם לא רוצים שהמלחמה תתפשט, עליהם להפסיק להרוג את תושבי עזה וגם תפסיקו להסית את הרגשות של קבוצות התנגדות אזוריות ולחצות את הקו האדום.  איראן הזהירה כי הסלמה במשבר והמשך פשעי המשטר הציוני יובילו לכעסם של אומות האזור ולפתיחת חזיתות חדשות נגד המשטר הציוני ואף ארצות הברית. אירועי הימים האחרונים מעיראק ועד סוריה, לבנון ותימן מעידים על הדבר הזה.