הומלסים, סמים ופשע: אחת הערים היפות בעולם שוקעת

קבוצת תיירים הולכת בעקבות הדגל הקטן של המדריך שלה. הם לא מתכוונים לצלם את עצמם מול גשר שער הזהב או לנסוע בחשמלית במעלה הרחובות התלולים של סן פרנסיסקו. הסיור המודרך שלהם חוצה את רובע הטנדרלוין (Tenderloin) במרכז ההיסטורי של העיר, זה שהפך לסמל העצוב שלה בתקופה האחרונה. כאן הומלסים, נרקומנים, אשפה ופשע הפכו לבעלי הבית, והחליפו את עדרי התיירים שפעם הסתובבו ברחובות ההיסטוריים והצבעוניים.

משבר ההומלסים של מדינת קליפורניה עולה על כל מה שנראה בשאר ארצות הברית, וסן פרנסיסקו היא זו שמהווה את המוקד של משבר משולב - חברתי, בריאותי וכלכלי - הנראה במרכזה של אחת הערים שפעם הייתה בין המשגשגות ביותר בעולם. מעבר למספרי התיירים שצנחו בחדות, מסעדות, חנויות, בעלי עסקים ומלונות נסגרים, חלקם בתי עסק אייקוניים שפעלו בעיר במשך עשורים רבים. כיום, כיכר יוניון סקוור (Union Square) בסן פרנסיסקו ואזור מרכז העיר הם צל כבד של העבר שלהם.

מגה אקסודוס: כולם עוזבים את סן פרנסיסקו

כיכר יוניון סקוור האייוקנית הייתה באופן היסטורי מרכז מסחרי מרכזי בלב של סן פרנסיסקו. היא שימשה כמקום לאירועים ציבוריים רבים ואטרקציה תיירותית בשל החנויות היוקרתיות שלה, כלבו ומלונות. אבל לאחרונה, רשתות ידועות רבות הכריזו על עזיבה מהאזור, ביניהן CB2, Anthropologie,גאפ ונורדסטורם. גם רשת הקניונים הענקית ווסטפילד הודיעה כי היא עוזבת לצמיתות את מרכז העיר, במה שהוסיף מכה אנושה לכלכלת המקום. כל אלה הודיעו כי האווירה הקשה בעיר, ההומלסים והמצב המתדרדר דחקו אותן לעזוב בלי להסתכל לאחור.

גם תנועת התיירים צנחה בחודשים האחרונים באופן חד. ברחובות נרשמה ירידה של 65 אחוז במבקרים, כלומר ירידה משמעותית בהכנסות לבתי העסק במרכז העיר. ברובעים סומא (SoMa) וטנדרלוין אוהלים ובתי מחסה מאולתרים תופסים את המדרכות המלאות בערימות אשפה ובריחות עזים של שתן וצואה. אוכלוסיית חסרי בית ומכורים לסמים מסתובבת, לרוב יחפה, עם פצעים נגועים ובגדים מלוכלכים. גם הפשע עלה בחדות בהתאם, עם גניבות ענק וממוצע של רצח כל יומיים. למעשה, מקרי הרצח בסן פרנסיסקו עלו בכמעט 40 אחוזים מ-2020 ל-2022 ומקרי המוות מסם הפנטניל עלו גם הם לרמה שכבר מכנים את התופעה מגפה שגובה בעיקר את חייהם של אנשים מתחת לגיל 50.

מספר גדל והולך של מלונות בסן פרנסיסקו מתכוננים לעזוב או כבר נטשו את העיר המתקשה, בעקבות הקמעונאים והעסקים. המכה הגדולה ביותר לשוק המקומי הגיעה כאשר הבעלים של המלון הגדול ביותר בעיר, הילטון סן פרנסיסקו יוניון סקוור, והרביעי בגודלו, פארק 55, אמרו כי הפסיקו לשלם על הלוואות בשווי 725 מיליון דולר ונכנסו לתהליכי עיקול. "ההחלטה הייתה קשה מאוד, אבל הכרחית בגלל חששות לגבי תנאי הרחוב, משרות עזיבה של משרדים ותיירות עסקים וירידה בהזמנות", אמר תומס ג'יי בולטימור ג'וניור, מנכ"ל Park Hotels & Resorts, שבבעלותה שני המלונות שיחד מחזיקים ב-2,500 חדרים בעיר.

מחקר שנערך לאחרונה מצא שמעט מאוד אנשים באזור המפרץ מרגישים בטוחים בתחבורה ציבורית. מועצת אזור המפרץ מצאה בסקר ש-78 אחוז מהתושבים אמרו שהם יסעו לעתים קרובות יותר אם רכבות ואוטובוסים יהיו בטוחים ונקיים יותר. רק 17 אחוז מהנשאלים אמרו שהם מרגישים בטוחים בתחבורה ציבורית.

המושל הדמוקרטי גאווין ניוסום המעיט במאבקי סן פרנסיסקו בחודש יוני, ואמר שהעיר עוברת "לידה מחדש" ו"פיתוח מחדש". כשנשאל על פשיעה שגורמת לעסקים לברוח אמר כי "הם נאבקים להתאושש מהמגפה. הם נאבקים בשינויים המקרו-כלכליים".

אבל אלה לא רק העסקים והתיירים שבורחים מסן פרנסיסקו, אלא גם התושבים עצמם שמנסים להימלט מהעיר המוכה. בין השנים 2022-2020 עזבו את העיר מעל ל-65,000 תושבים, רבים מהם צעירים בגילים 29-25. בעוד שחלקם מתבססים בערים באזור, לא מעט מהם בוחרים לעבור למדינה אחרת לחלוטין ולעזוב את קליפורניה. באופן לא מפתיע, רבים מהם בוחרים להשתקע במדינות רפובליקניות, אחת מהן היא פלורידה שראתה את הצמיחה הגדולה ביותר במהגרים מסן פרנסיסקו עם עלייה של 120 אחוזים בהשוואה לחמש השנים האחרונות.

איך הגיעה סן פרנסיסקו למצב הנוכחי?

באופן מפתיע זוהי לא הפעם הראשונה שבה סן פרנסיסקו מתמודדת עם משבר ענק, ולמעשה אפשר לומר שזהו חלק מהאופי שלה. בכל כמה שנים היא נאלצת להתמודד עם איום כזה או אחר, בין אם כאלה שמגיעות מחוקים והחלטות פוליטיות, אסון טבע או שינויים כלכליים קיצוניים. 

בין הסיבות העיקריות נמנה משבר הדיור, המשפיע על כל הערים הגדולות בארה"ב, ומצטרף למגפת הפנטניל. אבל אם ערים אמריקאיות אחרות נפגעות, סן פרנסיסקו וקליפורניה הן מקרה מיוחד. רק 12 אחוזים מאוכלוסיית ארה"ב נמצאים בקליפורניה, אבל ברחובות הערים שלה חיים 50 אחוזים מכלל ההומלסים של ארה"ב כולה. באופן אבסורדי, מדינת קליפורניה בכלל והעיר סן פרנסיסקו בפרט נחשבות לעשירות, ולמרות השקעות של סכומי עתק שהוציאו והדמוקרטים השולטים בהן, אוכלוסיית ההומלסים רק ממשיכה לצמוח והתושבים רק ממשיכים לברוח.

אחת הבעיות היא גישת הנימבי (Not in my back yard, בתרגום: "לא בחצר האחורית שלי"), אותה גישה שמצביעה על כך שאנשים מעוניינים לקבל החלטות ולהצביע עבורן, אך לא רוצים שהן ישפיעו על הסביבה שלהם. כך חוקים נרחבים לטובת בניית דיור סוציאלי והוספיסים להומלסים ונורקמנים התקבלו בשנים האחרונות, וקידמו את ההגעה של דיירי רחוב רבים מכל ארצות הברית לשכונות היקרות של סן פרנסיסקו בעקבות חוקים מקלים. התושבים המקומיים, שסביר שהצביעו עבור אותן החלטות, קיבלו רגליים קרות והבינו שהם לא מוכנים שהמוסדות האלה יתקיימו בשכונות האלגנטיות שלהם, ועזבו. 

למשבר הדיור מתווספות ההשפעות של מדיניות פרוגרסיבית מסוימת בקליפורניה. חקיקה מתירנית מאוד בנושא שימוש בסמים, העדיפות שניתנה לשיכון חסרי בית בהוסטלים במימון ציבורי וגישה חברתית לפשעים קטנים תרמו גם הם להחמרת המשבר.

"היופי של סן פרנסיסקו עדיין כאן"

בהצהרה ל-CNN, ראשת העיר סן פרנסיסקו, לונדון בריד, אמרה כי "בעוד שסן פרנסיסקו ממשיכה להתאושש מהאתגרים הכלכליים החמורים ביותר שהחריפה המגפה, ראש העיר בריד מעודד מההתקדמות המשמעותית שעשתה העירייה להחיות את מרכז העיר כחלק ממנה ובונה מפת דרכים לעתיד של סן פרנסיסקו".

התוכניות של בריד כוללות הגדלת הנוכחות במשרדים ברחבי העיר  על ידי "זיהוי וגיוס מגזרים אסטרטגיים התומכים בחוסן של סן פרנסיסקו", כולל חברות בינה מלאכותית. כמו כן, ראשת העיר מתכננת גם להרחיב את כוח המשטרה של העיר ולתקן חוקים כדי להמיר כמה מבני מסחר לנכסי מגורים. 

במאי, איגוד התיירות של סן פרנסיסקו, San Francisco Travel, השיק קמפיין פרסומי עולמי בסך 6 מיליון דולר בשם Always San Francisco כדי לשכנע את הציבור ש"עיר הזהב" לא איבדה את הקסם שלה והתפיסה השלילית לגבי העיר שגויה. "אנחנו רק מנסים להזכיר לאנשים ש-92 אחוז מהאנשים שהגיעו לסן פרנסיסקו בשנה שעברה אמרו שהם רוצים לחזור שוב", אמרה לין ברוני-פרקינס, מנהלת השיווק הראשית של איגוד התיירות של סן פרנסיסקו. "המטרה שלנו היא רק להראות שהיופי של סן פרנסיסקו עדיין כאן. האמנות, התרבות, האוכל והיין, את כל זה עדיין ניתן לחוות".